שאלות ותשובות

הקול נשרף כשמצביעים "ימין" ומקבלים עוד מאותו הדבר שהוביל אותנו לכאן. זהות לא באה לחזק קונספציה — היא באה להחליף אותה.

קיצוני זה לחיות עם טבח כאפשרות סבירה. קיצוני זה להפוך דור של משרתים לעבדי משכנתא. האמת נשמעת קיצונית רק כשהשקר נהיה נורמה.

זהות לא מבקשת להפוך את המדינה למדינת כפייה. היא מבקשת להפסיק לברוח מהזהות הלאומית. כשעם לא יודע מי הוא — הוא לא יודע להגן על עצמו.

אנחנו לא ממציאים פתרונות חדשים, אלא מציבים את החזון עתיק היומין של עם ישראל. כשיוצב החזון, נסיר את החסמים. המדינה היום חוסמת את החירות בחינוך, בדיור, בכלכלה ובמשילות — ברגע שהכוח יוחזר לאזרח, המציאות תשתנה מעצמה.

בזכות פעילותנו רבת השנים יש לישראל כיום תנועה בעלת חזון בשל ומצע מקיף. השאלה היא לא אם ניכשל שוב, אלא האם עם ישראל יכול להרשות לעצמו להמשיך במסלול שהביא אל המשבר — בלי זהות, בלי ריבונות ובלי עוצמה.

שוק חופשי וצמצום מעורבות המדינה. זהות גורסת שהורדה דרמטית של מסים ורגולציה תחזיר כסף וכוח לידי האזרח, תגביר תחרות, ותוריד את יוקר המחיה — במקום עוד תקציבים וריכוזיות.

על־ידי פתיחת שווקים לתחרות, הסרת חסמי־יבוא ומונופולים, וקיצוץ בירוקרטיה שמייקרת מוצרים ושירותים. כשהמדינה מפסיקה "להגן" על מונופולים — המחירים יורדים.

שחרור קרקעות מהמונופול הממשלתי וקיצור הליכי תכנון ובנייה. היצע גדול ומהיר יותר מוריד מחירים — במקום סבסוד שמנציח את היוקר.

העצמאי הוא מנוע הצמיחה. זהות מבקשת להקל עליו דרמטית — פחות מסים, פחות טפסים, פחות פיקוח — כדי שיהיה קל לפתוח ולנהל עסק בישראל.

נטל המס בישראל גבוה מדי ופוגע במעמד הביניים ובצעירים. זהות תומכת בהפחתת מסים רחבה, מתוך אמון שכסף בידי האזרח עובד טוב יותר מכסף בידי פקיד.

ניצחון, לא "ניהול סבבים". זהות גורסת שעל ישראל לפעול להכרעה ברורה ולהרתעה אמיתית, מתוך ריבונות יהודית על ארץ ישראל — במקום מדיניות תגובתית שמנציחה את הסבב הבא.

ריבונות יהודית מלאה על ארץ ישראל כעיקרון יסוד — לא כקלף מיקוח. הזהות והביטחון של ישראל נשענים על הבעלות הברורה של העם על ארצו.

זהות תומכת בהרחבת זכות האזרח הנורמטיבי לשאת נשק להגנה עצמית. אזרח חמוש ואחראי הוא נדבך בביטחון האישי, במיוחד בתקופות של איום.

החייל והמילואימניק נושאים בנטל ומגיעות להם הכרה וזכויות מלאות. זהות שמה דגש על מי שמשרת ומגן, ועל הסרת העוול הביורוקרטי שפוגע בהם.

היעד הוא גמילה הדרגתית ועצמאות. ידידות אמת מתקיימת בין שווים. תלות היא לא ברית — היא תכתיב.

החזרת הכוח מהמדינה לאזרח. זהות תומכת בהפרדת רשויות אמיתית, חוקה, וביזור הסמכויות — כדי שהממשל ישרת את האזרח ולא להפך.

ריכוזיות־יתר ובירוקרטיה חונקת מונעות ביצוע. זהות מציעה לפזר סמכויות, לחזק שלטון מקומי, ולהפוך את הממשל לאחראי ושקוף מול האזרח.

זהות תומכת בחוקה שמגנה על חירות הפרט ומגדירה גבולות ברורים לכוח השלטוני, עם הפרדת רשויות אמיתית שמונעת ריכוז כוח בידי גורם אחד.

שהאזרח, לא הממסד, יהיה הריבון. ביזור, שקיפות, ואחריותיות הופכים את המדינה למשרתת של אזרחיה במקום למנגנון ששולט בהם.

היום הדמוקרטיה נחטפה בידי מערכת משפטית שאינה נבחרת ומבטלת פעם אחר פעם את הכרעת העם. נחזיר את הכוח לנבחרי הציבור, ומערכת המשפט תחזור לתפקידה — לשפוט על פי חוק, לא לנהל מדיניות.

חופש בחירה. זהות תומכת בכך שההורים — לא משרד החינוך — יבחרו את החינוך לילדיהם, על־ידי שבירת המונופול הממשלתי ומימון התלמיד במקום המערכת.

תקציב שהולך אחרי התלמיד אל המוסד שההורים בוחרים, במקום להיות נעול במערכת אחת. כך נוצרת תחרות שמשפרת את איכות החינוך לכולם.

כי מונופול פוגע באיכות ובחופש. כשהורים יכולים לבחור, מוסדות מתחרים על איכות — והילד, לא המערכת, במרכז.

שליטה אמיתית: הזכות לבחור את דרך החינוך, הערכים והמסגרת לילדיהם, עם תקציב ציבורי שמכבד את הבחירה הזו.

הוא ביטוי ישיר לעקרון החירות והזהות — האזרח אחראי לחייו ולחינוך ילדיו, והמדינה מאפשרת ולא מכתיבה.

הכללים יהיו ברורים: מי שמקבל את ישראל כמדינה יהודית וריבונית — יחיה כאן בכבוד, בשוויון בפני החוק ובביטחון. חוק אחד לכולם, והחוק ייאכף באמת.

הרעיון להחזיר את המדינה לעם אינו תכנית דתית. הזהות היהודית שייכת לכולנו: חילוניים, דתיים, מסורתיים. זו לא כפייה דתית — זו חירות זהותית. כל אחד מוצא את מקומו מתוך בחירה חופשית.

העולם מכבד עוצמה ולא חולשה. כל פעם שניסינו להתחבב על אומות העולם — חטפנו חרמות, טרור ואנטישמיות. כל פעם שהקרנו עוצמה — קיבלנו הכרה והערכה. ישראל תהיה מודל לעמים אחרים, לא מדינה מתנצלת.